19 ו 20 לאפריל - הסיום קרב

הבוקר בוקר חמישי קמנו בסבבה כדי להספיק לנסוע לווילאמסבורג שבברוקלין.

הזמנתי מראש סיור אמנות רחוב דרך Free tours by foot. הגענו קצת לפני. שני קרואסונים עם בייקון ביצה וגבינה בחמישה דולר (טעים!!) בדנקן דואנטס והמדריך מאר מתחיל בסיור. מאר הוא אמן שגאה בכך שהוא אמן וחושב שכולנו אמנים מודחקים. גם האזנה למוזיקה זה אמנות לדידו. בקיצור הסיור מתוכנן לשעתיים פלוס מינוס. בסיור הבחור לא הפסיק לדבר גם תוך כדי הליכה. די לעס לנו את האפרכסת. אבל תכל'ס יש המון אמני רחוב. יש המון סוגים. יש כאלו מוכרים יש פחות  חלק מהאמנות נחשב ונדליזם (אם השתמשו בטוש או בצבע) וחלק לא (אם השתמשו בגיר, נייר מודבק או זרזיפים של צבע מהשפופרת).

אז אחרי שעה ורבע החלטנו לחתוך ולנסוע חזרה למנהטן. בהתחלה הכיוון היה הוילג' אבל בגלל שהגשם הטריד נסענו לצ'לסי מרקט. עמוס וצפוף ורועש וססגוני האבא של שרונה מרקט הוא מקום חביב למי שלא פוחד מהרעש והצפיפות. קרן אכלה פשטידה בדוכן של אוסטרלים. אחר כך יצאנו והלכנו כברת דרך ברגל בנסיון לחוות את הוילג'. הגשם המשיך להציק. בדרך נתקלנו במספרה שנראית כמו של פעם. נכנסתי כדי להגשים חלום. הספרים הם יהודים ישראלים לשעבר. במקור מבוכרה. בקיצור התישבתי אחר כבוד בכיסא ועברתי תגלחת עם תער ומגבת חמה כמו של פעם פעם. רבע שעה של פינוק אקסצנטרי. היה כיף גדול. בסוף הבחור שפך עלי כמות של מי קולון שיכולה להרדים סוסים. חלק ומאושר יצאתי כדי להמשיך הלאה בחזרה למלון.

מהמלון קפצתי למקדונלד'ס שברחוב קאנאל. המק הראשון שלנו אחרי שבועיים כאן.. בדרך גם קניתי מאפה שדומה לפנקייקים הולנדים. זה מוכן כאן על ידי זקן סיני בעגלה בגודל של מטר על שניים לא יותר. בחיי. 

אז בחדר טחנתי את הביג מק והמילקשייק והצ'יפס וככה מרחנו את היום במלון. אני בצפיית בינג' בסדרה האמרקנית ניו יורקית המהוללת Impractical jokers. 

4 חברים מטילים משימות אחד על השני ומי שנכשל במשימות מקבל עונש. למשל אחד קיבל עונש ללבוש פאה שעשויה מהשיער של חבר שלו עד סוף העונה. יאק.

אז לקראת הערב החלטנו לצאת לכיוון ברוקלין ברידג' כדי לצלם את מנהטן בלילה מהצד של ברוקלין.

הגענו והמראה אכן מרהיב. שווה ביותר לעשות את זה ועוד יותר שווה כנראה ללכת על הגשר בלילה מברוקלין לכיוון מנהטן. אנחנו ויתרנו.

לקחתי גביע גלידה מה Brooklyn ice cream factory. טעים.

משם קפצנו ל 1. זה מלון שבראשו יש Roof top bar נחשב. אחרי קצת התברברות הגענו. שוב נחמד כל העניין לשבת גבוה ולצפות על העיר בלילה אבל מאחר ואנחנו לא שתיינים צילמנו כמה תמונות ויצאנו.

ניסינו לראשונ להזמין נסיעה ב lyft שזו אפליקציה מתחרה לאובר. הנהג הגיע תוך חמש דקות. 12 דולר ואנחנו במלון. אחלה דבר.

אחרוג ממנהגי ואדווח גם על יום שישי היום האחרון כאן.

אז קמנו בבוקר מתוך ידיעה שזה היום האחרון. במלון בבוקר מחלקים קרואסונים ועוגיות מבית הקפה ferara שמעבר לרחוב. סיימנו בדיוק את פחית נס הקפה שהבאנו מהבית ושמנו פעמינו לכיוון רחוב Broadway. מאחר שמוקדם מידי לא היו הרבה חנויות אז נסענו למייסיז. שוב שלפנו את כרטיס 10 אחוז הנחה והפעם גיליתי שבכל קומה יש פינה של Last Act או בעברית Sale. גם כאן לא מצאתי כלום. אבל כן קניתי ארנק של Calvin Klein. זהו. התקלקלתי. קונה מותגים.

ממייסיז המשכנו קצת ב 34 ומשם לכיוון דרום במדיסון ובברודוואי. עצרנו לאכול במקום ניו יורקי "אמיתי" שנקרא Blank Slate. יושבים צפוף צפוף עם אחרים וכל אחד עדיין בעניניו.

בקיצור. בסופו של דבר קינחנו בישיבה ב ferara. קצת טירמיסו ועוד קצת קנולי. הנהג שהזמנו הגיע בשלוש. נהג סיני עצבני שהפר את כל חוקי התנועה האפשריים אבל הביא אותנו לשדה תוך שעה וקצת. רק 55 דולר כולל טיפ.

אז בשדה הצ'ק אין לקח פור אבר ויש עיכוב קל בטיסה אבל אנחנו כאן. לידינו יושב בחור שהוריד נעליים והריח גן עדן...

זהו להפעם. פעם הבאה יהיה סיכום ואחריו יהיו טיפים נוספים.