13.4 - היום השמיני - יום שישי - סוהו, ליטל איטלי, China Town, גותהם, יוניון סקוואר, מדיסון סקוואר, סטנדאפ סודי
אז יום שישי הגיע ואיתו מזג אוויר קיצי לחלוטין. הטמפרטורות הגיעו עד 28 מעלות וזה נחמד לראות את הניו יורקרים יוצאים לרחוב לבנוניים ובשילובים מצחיקים של חורף וקיץ.
הבוקר יצאנו לכיוון סוהו לטובת סיור שהזמנו יום קודם. אותו קונספט של סיור חינם ושלם כפי יכולתך.
לפני שנפגשנו עם המדריכה אכלנו באחת המאפיות הנחשבות בשם Dominique Ansel Bakery. אכלנו משהו שנקרא DKA שזה מעין עוגת קרואסון. טעים. בדיעבד גילינו שהמקום הזה המציא את הקרואונט שזה שילוב של קרואסון ודונט. אולי נבקר שוב. עדכון. בסוף כשביקרנו היה שלט sold out על הקרואונט. הם מייצרים דרישה בכוונה אלו.
אז אלישה המדריכה היא במקור מקונטיקט והיא בוגרת היסטוריה של האמנות וספציפית מסתבר מומחית לאמנות של השחורים באמריקה והיא 6 שנים בניו יורק והיא ההוכחה לאמא שלה שיש מה לעשות עם תואר באמנות...
בסיור שארך כשעתיים הסתובבנו ברחובות סוהו השכונה היוקרתית משהו, קצת בנוליטה שזה not little Italy, בליטל איטלי עצמה שם הבנו שנשארו מעט מאוד איטלקים. בעלי המסעדות למשל הם רובם אוסטרלים. אכלנו קנולי טעים מאוד במעדניית ferara. גילינו שהמלון של 3 הימים האחרונים שלנו נמצא ממש במרכז ליטל איטלי מה שמאוד משמח. משם המשכנו לצ'יינה טאון לשמוע קצת על ההיסטוריה. הסיור סך הכל בסדר. המדריכה מצחיקה אבל פחות מחזיקה מהמדריך שהיה לנו בברוקלין אונל התותח.
אחרי הסיור הלכנו ברגל מרחק של כ 2 קילומטר עד למסעדת Gotham שהיא מסעדת מטבח אמריקאי חדש. כתבה אחת במאקו מביאה לכאן הרבה ישראלים לטובת תפריט כפרי ב 38 דולר המכיל ראשונה עיקרית וקינוח. האוכל טעים ומיוחד. האווירה קצת פלצנית ובסופו של דבר עם השתייה, המס והטיפ הגענו ל 115 דולר...
משם החלטנו שוב ללכת ברגל 22 רחובות לספוג את ניו יורק באווירת קיץ עברנו ביוניון סקוואר הססגוני עם שוק האיכרים. בבית קפה של קלוגס שם יש ארוחות קורנפלקס. ראינו את בניין flatiron. הבניין הפינתי שמופיע בהמון סרטים. עברנו במדיסון סקוואר פארק ובסופו של דבר חזרנו לחדר בארבע.
מנוחה. ממש שינה עד כמעט 7 בערב.
בשמונה וקצת יצאנו לכיוון רחוב 14 שם במיקום סודי שקיבלנו במייל כמה שעות קודם בקומה שנייה בלופט אפלולי התקיימה הופעת סטנד אפ של כל מיני אמנים. כמובן לא מוכרים. קרן מאוד הסתייגה בהתחלה. רוב הקהל סטודנטים. המקום לא פנסי. קולה בדולר. פיצה חינם. כסאות מתקפלים. חצי מהאנשים על סמים כל שהם כולל המציגים.
בקיצור ראינו משהו כמו שישה אמנים. מתוכם בערך 3 הצחיקו מאוד כולל בחורה קנדית יהודית בשם אופירה אייזנברג..
המוטיב החוזר אצל הסטנדאפיסטים הוא שהחיים שלהם בקנטים אבל הייי טוב שיש סמים. מה שחם עכשיו זה סמים edibles דהיינו אכילים. קח סוכריה ותרגיש בעננים.
בקיצור לסיכום זאת היתה חוויה מעולה. לא תיירותי בעליל. ניו יורקרים אמיתיים היו בקהל ומבחינתי הצלחה. המחיר אגב 14 דולר לשנינו.
שמעתי על הדבר הזה מרשימת תפוצה שנרשמתי אליה בשם the skint. כל יום שולחים במייל מה קורה בעיר. בעיקר למעוטי תקציב. במקור זה מיועד לסטודנטים אבל אין סינון..
הבוקר יצאנו לכיוון סוהו לטובת סיור שהזמנו יום קודם. אותו קונספט של סיור חינם ושלם כפי יכולתך.
לפני שנפגשנו עם המדריכה אכלנו באחת המאפיות הנחשבות בשם Dominique Ansel Bakery. אכלנו משהו שנקרא DKA שזה מעין עוגת קרואסון. טעים. בדיעבד גילינו שהמקום הזה המציא את הקרואונט שזה שילוב של קרואסון ודונט. אולי נבקר שוב. עדכון. בסוף כשביקרנו היה שלט sold out על הקרואונט. הם מייצרים דרישה בכוונה אלו.
אז אלישה המדריכה היא במקור מקונטיקט והיא בוגרת היסטוריה של האמנות וספציפית מסתבר מומחית לאמנות של השחורים באמריקה והיא 6 שנים בניו יורק והיא ההוכחה לאמא שלה שיש מה לעשות עם תואר באמנות...
בסיור שארך כשעתיים הסתובבנו ברחובות סוהו השכונה היוקרתית משהו, קצת בנוליטה שזה not little Italy, בליטל איטלי עצמה שם הבנו שנשארו מעט מאוד איטלקים. בעלי המסעדות למשל הם רובם אוסטרלים. אכלנו קנולי טעים מאוד במעדניית ferara. גילינו שהמלון של 3 הימים האחרונים שלנו נמצא ממש במרכז ליטל איטלי מה שמאוד משמח. משם המשכנו לצ'יינה טאון לשמוע קצת על ההיסטוריה. הסיור סך הכל בסדר. המדריכה מצחיקה אבל פחות מחזיקה מהמדריך שהיה לנו בברוקלין אונל התותח.
אחרי הסיור הלכנו ברגל מרחק של כ 2 קילומטר עד למסעדת Gotham שהיא מסעדת מטבח אמריקאי חדש. כתבה אחת במאקו מביאה לכאן הרבה ישראלים לטובת תפריט כפרי ב 38 דולר המכיל ראשונה עיקרית וקינוח. האוכל טעים ומיוחד. האווירה קצת פלצנית ובסופו של דבר עם השתייה, המס והטיפ הגענו ל 115 דולר...
משם החלטנו שוב ללכת ברגל 22 רחובות לספוג את ניו יורק באווירת קיץ עברנו ביוניון סקוואר הססגוני עם שוק האיכרים. בבית קפה של קלוגס שם יש ארוחות קורנפלקס. ראינו את בניין flatiron. הבניין הפינתי שמופיע בהמון סרטים. עברנו במדיסון סקוואר פארק ובסופו של דבר חזרנו לחדר בארבע.
מנוחה. ממש שינה עד כמעט 7 בערב.
בשמונה וקצת יצאנו לכיוון רחוב 14 שם במיקום סודי שקיבלנו במייל כמה שעות קודם בקומה שנייה בלופט אפלולי התקיימה הופעת סטנד אפ של כל מיני אמנים. כמובן לא מוכרים. קרן מאוד הסתייגה בהתחלה. רוב הקהל סטודנטים. המקום לא פנסי. קולה בדולר. פיצה חינם. כסאות מתקפלים. חצי מהאנשים על סמים כל שהם כולל המציגים.
בקיצור ראינו משהו כמו שישה אמנים. מתוכם בערך 3 הצחיקו מאוד כולל בחורה קנדית יהודית בשם אופירה אייזנברג..
המוטיב החוזר אצל הסטנדאפיסטים הוא שהחיים שלהם בקנטים אבל הייי טוב שיש סמים. מה שחם עכשיו זה סמים edibles דהיינו אכילים. קח סוכריה ותרגיש בעננים.
בקיצור לסיכום זאת היתה חוויה מעולה. לא תיירותי בעליל. ניו יורקרים אמיתיים היו בקהל ומבחינתי הצלחה. המחיר אגב 14 דולר לשנינו.
שמעתי על הדבר הזה מרשימת תפוצה שנרשמתי אליה בשם the skint. כל יום שולחים במייל מה קורה בעיר. בעיקר למעוטי תקציב. במקור זה מיועד לסטודנטים אבל אין סינון..
חזרנו חצי ברגל חצי באוטובוס. כיף לראות שגם באחת עשרה וחצי בלילה יש פקקים בעיר הזו כמו באמצע היום.
זהו להיום. לילה טוב.
תגובות
הוסף רשומת תגובה