ניו יורק חמישים

לקח לי שבועיים להתישב ולסכם. אז ניו יורק. או שאתה אוהב או שאתה שונא אמרו. אתה לא יכול להישאר אדיש אליה וכאלו. אז אכן היא גדולה וסואנת ורועשת ויש בה מהכל ואנשים מכל הסוגים, אוכל, סטייל, תרבות ומה לא. צריך זמן לעכל אותה. שורה תחתונה היה נחמד מאוד. המון מניו יורק זה וויב ואווירה. המון מניו יורק זה כל מיני אייקונים מפורסמים מהטלויזיה והקולנוע בגלל זה המון אנשים מתחברים אליה רגשית. ניו יורק מומחית במיתוג עצמי. כל דבר הוא New York special. כל מקום הוא עם סיפור מיוחד. עובדים חזק על הרגש כאן. בקיצור המלצתי לבאים בפעם הראשונה לבוא לעשרה ימים גג. לעשות את המאסט ובשאר הזמן פשוט להסתובב ברחובות בכמה שיותר איזורים של העיר. אם לא יזדמן מאיזשהיא סיבה אני לא רואה את עצמי חוזר שוב. יפן עדיף...

https://photos.app.goo.gl/74g3fkz56AUm5NHU2

https://photos.app.goo.gl/hjgYpQ1fqqifqFzX8

הבוקר בוקר חמישי קמנו בסבבה כדי להספיק לנסוע לווילאמסבורג שבברוקלין. הזמנתי מראש סיור אמנות רחוב דרך Free tours by foot. הגענו קצת לפני. שני קרואסונים עם בייקון ביצה וגבינה בחמישה דולר (טעים!!) בדנקן דואנטס והמדריך מאר מתחיל בסיור. מאר הוא אמן שגאה בכך שהוא אמן וחושב שכולנו אמנים מודחקים. גם האזנה למוזיקה זה אמנות לדידו. בקיצור הסיור מתוכנן לשעתיים פלוס מינוס. בסיור הבחור לא הפסיק לדבר גם תוך כדי הליכה. די לעס לנו את האפרכסת. אבל תכל'ס יש המון אמני רחוב. יש המון סוגים. יש כאלו מוכרים יש פחות  חלק מהאמנות נחשב ונדליזם (אם השתמשו בטוש או בצבע) וחלק לא (אם השתמשו בגיר, נייר מודבק או זרזיפים של צבע מהשפופרת). אז אחרי שעה ורבע החלטנו לחתוך ולנסוע חזרה למנהטן. בהתחלה הכיוון היה הוילג' אבל בגלל שהגשם הטריד נסענו לצ'לסי מרקט. עמוס וצפוף ורועש וססגוני האבא של שרונה מרקט הוא מקום חביב למי שלא פוחד מהרעש והצפיפות. קרן אכלה פשטידה בדוכן של אוסטרלים. אחר כך יצאנו והלכנו כברת דרך ברגל בנסיון לחוות את הוילג'. הגשם המשיך להציק. בדרך נתקלנו במספרה שנראית כמו של פעם. נכנסתי כדי להג...

הבוקר קמנו עוד יותר באיזי. החדר כאמור קטן יותר והמיטה פחות נוחה אז השינה לא היתה משהו. יצאנו לקראת עשר לסיבוב בשכונה. נכנסנו לבית קפה אוסטרלי בשם 2 hands. מה שנקרא Cute little spot. אוכל טעים ויקר כמובן. אווירה כזה וצוות נחמד. עד כדי כך התלהבנו שקנינו ספל ותחתית של המקום ב 17 דולר... תיירים. משם עשינו סיבוב בסוהו, צ'יינה טאון וליטל איטלי. במסגרת הסיבוב היינו ברחוב קאנאל שהוא הרחוב הראשי של צ'יינה טאון. בעיקר דוכנים דמויי בסטות עם מוצרים זולים ונחותים. סוהו עצמה קסומה וחביבה. בדרך עצרנו לשתי נקודות מאסט. אחת נקראת Black tap. כאן מגישים מילקשייקים מושחתים. לפני כשנתיים וחצי בעל המקום פרסם תמונה באינסטגרם ומאז משתרכים תורים למקום. באנו יחסית מוקדם אז לא היו תורים. בקיצור אחרי התחבטות בחרנו ב Cotton Candy שזה מילקשייק בטעם פירות עם סוכריות ועם צמר גפן מתוק. מוות. משם אחרי סיבוב ברחובות הגענו ל Eileen special cheese cake שכמובן מוכתרת כעוגה הטובה ביותר בניו יורק. לקחנו שתי חתיכות. טעים פלוס אבל קצת שונה מעוגות הגבינה האווריריות בארץ. דחוס כזה. המשכנו להסתובב ולספוג אווירה עד...

בוקר יום שלישי. ביקשנו בקבלה של מלון הילטון טיימס סקוואר עד מתי אפשר  לעשות צ'ק אאוט. נתנו לנו עד אחת. חמודים. אז במסגרת סימוני הוי הלכנו לתשיעית פינת 34 לחנות b&h המפורסמת. חנות ציוד אלקטרוניקה וצילום שמנוהלת על ידי יהודים חרדים. יש שם הכל מכל במחירים לא זולים במיוחד. מה שהרשים אותי זה מספר העובדים שיש בחנות. בערך אחד על כל שני לקוחות. יפה. מסתבר שרחוב 34 הוא רחוב שופינג אז הלכנו על רחוב 34 ונכנסנו לחנויות מחנויות שונות. קצת השלמת קניות בעיקר לילדים. קניתי פופקורן מצופה קרמל בחנות בשם Garrett שזה רשת שקיימת מ 1954. מתוק שלהקיא ומלכלך את הידיים שצריך ליזול כדי להסיר אבל טעים. נכנסנו גם למייסיז הענקי ועוד וי מאחורינו. לתיירים יש הנחה של 10 אחוז. גשו למרכז המבקרים שלהם במדרגות שבין קומה ראשונה לשנייה. תפס אותי טוד נציג השירות שם שישר זיהה ישראלי והתחיל לספר על הקשר של מייסיז עם העם היהודי. אחד מהמייסדים הוא איזה נתן אחד שעל שמו עיר הקודש נתניה. משם חזרנו למלון. בדרך עברנו בסניף של פיצה joe's שזה עוד אחד מהמוסדות. מרשה לעצמו לקחת 3 דולר על משולש כשאחרים לוקחים דולר. פיצה. ...

אז הגשם לא מפסיק לרדת. קמנו ממש מאוחר והתמרחנו בחדר. קרן החליטה להישאר ואני חסר סבלנות יצאתי שני רחובות מהמלון לאטרקציה שנקראת Gulliver's Gate שזה כמו מיני ישראל אבל על ניו יורק וכל העולם. התצוגה יפה ומושקעת. חלק מהתצוגה אינטראקטיבית. מתאים לילדים או אם יש לכם שעה וקצת לשרוף בניו יורק. משם דקה הליכה לאטרקציה נוספת שנקראת Encounter יענו מפגש. זאת אטרקציה של National Geographic. המהות היא מסלול מובל על ידי מדריכה בו הצופים חווים את החיים מתחת לפני הים. הכל בקטעי וידאו. חלק מרשים. חלק משמים. גם זה טוב מאוד לילדים. אחרי שני אלו הגשם קצת נרגע. חזרתי למלון ויצאנו יחדיו לאכול. כמעט שבועיים בניו יורק ועוד לא היינו ב Shake Shack. חילול הקודש. ובכן נכנסנו לראשונה לסניף בשדרה השמינית או השביעית. לא זוכר. בדרך כלל יש תורים ואין מקום לשבת. הפעם היה סבבה. המבורגרים טעימים. שייקים טעימים וגם המבורגר פטריות ממולא בגבינה טעים ביותר. החלטנו לנסוע ל eataly שזה מתחם אוכל שכולו על טהרת מזון מאיטליה. המתחם נמצא ליד בניין flatiron בין רחוב 23 ל 24. מאוד מאוד חביב ומעורר תיאבון. מאחר ולא היינו רעבים ה...

אז הבוקר קמנו בחמש ועשרים. התארגנו במרץ. עשינו צ'ק אאוט וצעדנו ארבעה רחובות עם המזוודות לרחוב 41 נקודת המפגש לטיול 3 ימים לניאגרה. הטיול מאורגן על ידי חברת עזרא טורס. תכננו אותו לפני חודשיים. הגענו 11 ישראלים לנקודת המפגש. המדריך משה בדק דרכונים והתחיל לנסוע. אחרי עשר דקות הוא מודיע שבגלל מזג האוויר לא יתקיים שייט וגם בעצם לא ניסע לטורונטו ובמקום זה נעשה דברים אחרים. אחרי קצת מהומה החלטנו שאנחנו לא יוצאים לטיול. יחד איתנו ירדו עוד זוג בנות והלכנו ברגל חזרה לתחנת פורט אוטוריטי. קצת המומים מהחפלפ הישראלי. כך יצא שהתפנו לנו 3 ימים מלאים בניו יורק כשלמעשה אין לנו מלון לשני הלילות. אחרי  קצת חיפושים וקפה ובייגל בסטארבקס מצאנו את מלון Hilton times square ברחוב 42 ממש בלב המאפליה. ניגשנו למלון ומובן שאי אפשר לעשות צ'ק אין בשמונה וחצי בבוקר. השארנו המזוודות והחלטנו על סיור בהארלם. אותו אחד שהברזנו ממנו שבוע שעבר. הקור היום חודר עצמות בצורה קשה ואני חייב לומר שהיוניקלו לא עושה את העבודה. בקיצור שוב המדריכה היא אלישה מהסיור בסוהו. הפעם הסיור היה קצת יותר מעניין אבל בשורה התחתונה...

הבוקר התעוררתי בשמונה בבוקר. ממש מאוחר. קרן קמה יותר מוקדם אבל שוב יום ללא לחץ. גם היום יום שמש בחוץ. קצת פחות חם מאתמול אבל עדיין. רצינו ארוחת בוקר עם וופל אז הלכנו לכיוון פרשינג פארק. בדרך החלטנו שמיותר ללכת עד לשם ונכנסנו לסניף של Applebees לארוחת בוקר של וופל ופרנץ' טוסט. עם מיץ אננס וטיפ הגענו ל 35 דולר והטעם טעים אבל בקושי משביע. כשישבנו קרן הבריקה עם רעיון לנסוע לקוני איילנד. יאללה זורם.. נסענו בסבוואי כשעה עד לתחנה האחרונה לקוני איילנד. קוני איילנד נמצאת בקצה הדרומי של ברוקלין למתעניינים. בתכנון הטיול סימנתי את קוני איילנד אבל לא האמנתי שנגיע. בסופו של דבר טוב שהגענו. צריך לבוא ביום חמים כמובן. אז יש כאן לונה פארק ענק ועוד מתקנים ופעילויות שאפשר להיכנס בלי לשלם את המחיר המלא של הלונה פארק (69 דולר). הלכנו לאורך הטיילת היפה וספגנו. עשיתי סיבוב בקרטינג. זרקתי לסל כדי לזכות בבובת פנדה קטנה. עמדנו בתור אצל Nathan's והאמת צריכה להיאמר: נקניקיות וצ'יפס רגילים לגמרי. זה מה שמיתוג עושה. אכלנו מה שנקרא Funnel cake שזה זרזיפים של בצק שמוזרקים לשמן רותח. מומחיות ש...

אז יום שישי הגיע ואיתו מזג אוויר קיצי לחלוטין. הטמפרטורות הגיעו עד 28 מעלות וזה נחמד לראות את הניו יורקרים יוצאים לרחוב לבנוניים ובשילובים מצחיקים של חורף וקיץ. הבוקר יצאנו לכיוון סוהו לטובת סיור שהזמנו יום קודם. אותו קונספט של סיור חינם ושלם כפי יכולתך. לפני שנפגשנו עם המדריכה אכלנו באחת המאפיות הנחשבות בשם Dominique Ansel Bakery. אכלנו משהו שנקרא DKA שזה מעין עוגת קרואסון. טעים. בדיעבד גילינו שהמקום הזה המציא את הקרואונט שזה שילוב של קרואסון ודונט. אולי נבקר שוב. עדכון. בסוף כשביקרנו היה שלט sold out על הקרואונט. הם מייצרים דרישה בכוונה אלו. אז אלישה המדריכה היא במקור מקונטיקט והיא בוגרת היסטוריה של האמנות וספציפית מסתבר מומחית לאמנות של השחורים באמריקה והיא 6 שנים בניו יורק והיא ההוכחה לאמא שלה שיש מה לעשות עם תואר באמנות... בסיור שארך כשעתיים הסתובבנו ברחובות סוהו השכונה היוקרתית משהו, קצת בנוליטה שזה not little Italy, בליטל איטלי עצמה שם הבנו שנשארו מעט מאוד איטלקים. בעלי המסעדות למשל הם רובם אוסטרלים. אכלנו קנולי טעים מאוד במעדניית ferara. גילינו שהמלון של 3 הימים האחרונים ...

חמישי בבוקר בעצלתיים יחסית. מה יש למהר? יש לנו את הדילמה היומית אם לאכול ארוחת בוקר טובה בישיבה או לחטוף משהו קליל. היום החלטנו לעצור בדנקן דונטס הפינתית ולקחת את הדיל של ארוחת בוקר בקרואסון. שתיים בחמישה דולר. טעים ומשביע. מובן שמקנחים בדונט טו גו. החלטנו שנלך ל Ripley's believe it or not. למרות שהייתי פעמיים בכזה בלונדון תמיד כיף להיכנס למוזיאון הזה שמכיל את מיטב המוזרויות מרחבי העולם. איש עם קרן בראש, איש עם פנים כחולים, יצירות מחומרי גלם מיוחדים (קורי עכביש..., פרפרים, בולים, גפרורים). בקיצור קצרה היריעה מלתאר. צריך לבוא לראות. מכאן המשכנו בסבוואי למוזיאון לאמנות מודרנית Moma. כרטיס ב 25 דולר. אני עברתי די מהר על 6 הקומות. לא מבין גדול באמנות וכמעט אף יצירה לא תפסה אותי בפה פעור. קרן נהנתה מאוד מאוד. טוב ברור שהיא התרבותית בינינו. מה אני? ילד כאפות מבת ים.. מעבר לכביש מהמומה נמצאת מסעדת Fogo de chau שהיא מסעדה ברזילאית. את אחותה הבכורה היכרתי בסאו פאולו כשנסעתי לשם מטעם טבע. הקונספט הוא אכול בשר ותוספות כפי יכולתך. המלצרים מסתובבים עם בשר על שיפודי ענק וחותכים לך לצלחת....

אז צריך לעשות שופינג כשנמצאים בניו יורק. עד עכשיו נמנענו מזה לחלוטין. גאווה גדולה וכל הכבוד לקרן... יש ויכוח גדול אם לקנות בניו יורק עצמה או לנסוע לג'רזי גרדנס או לוודברי. אנחנו בחרנו בג'רזי גרדנס גם בגלל שזה קניון וגם בגלל שלא כל כך מעניין אותנו מותגי על שהבנו שיש בוודברי. בקיצור בבוקר שמנו פעמינו למסעדת Ruby Tuesday ליד טיימס סקוואר לארוחת בוקר. אגז בנדיקט ופנקייק. טעים.. משם בקו 111 מרציף 223 בפורט אוטוריטי ברחוב 41. נסיעה נוחה של כחצי שעה. קונים כרטיסי הלוך חזור במכונה ליד השער. 7 דולר לכיוון לאדם. הגענו בדיוק בעשר לשעת הפתיחה. הזהירו אותנו שמאוחר יותר עמוס מידי. בדיעבד כל היום הזה היה ממש סבבה. לא הרגשנו עומס בשום מקום. אז המקום מורכב משתי קומות. בכניסה בהצגת דרכון ותמורת 5 דולר מקבלים חוברת קופונים שמחזירה את עצמה בקנייה הראשונה פחות או יותר אבל מצד שני בחלק ניכר מהחנויות ההנחות הן רק מסכום מסויים ולא פחות מ 40 דולר בחנות. אז מה אפשר לומר על שופינג? יש כאן בעיקר חנויות בגדים. לקח לנו קצת זמן עד שנכנסנו לקצב. בחלק מהחנויות ההנחות לא כאלו משמעותיות לפרובינציאלים שכ...

היום עשינו שופינג

התחלנו את היום בתחנת הרכבת פנסילבניה או בשמה הידוע Penn . נסיעה בקו מספר 1 לרציף הדרומי (רכבת חדישה יותר אבל נסיעה בשעות העומס והיא מלאה מאד ומלוכלכת. אח געגועי לטוקיו...). ברציף אני רעב ואוכל נקניקיה של Nathan's שזה נקניקיה נחשבת..  קונים קולה דובדבנים (טעם של סירופ אבל לא נורא), מקנחים בפרצל נאגטס עם סוכר וקינמון. טעים שלמות. נסיעה במעבורת לסטטן איילנד. המעבורת בחינם ועובדת 24/7.  חצי שעה בערך בליווי שתי סירות משטרה חמושות. מתקרבים ל גבירה בירוק ומחרפים נפשנו בקור וברוח כדי לצלם ולהצטלם איתה. הכל כל כך סימלי. כל דבר בעיר הזו זה סמל. הנסיעה נעימה ונטולת מהמורות. כשהגענו היו כמה שרצו מייד להספיק למעבורת חזרה. אנחנו חיכינו ברציף חצי שעה לבאה. בכיוון הלוך יחסית ריק בחזור מלא יותר. אחרי כן עשינו סיור בבאטרי פארק בין הפסלים ומשם הליכה לוול סטריט לתמונה עם השור הזועם. עוד סמל. הליכה קצרה למוזיאון ההוקרה לארועי ה9/11. אז מסתבר שהזמנתי כרטיסים מראש למוזיאון הזה שמסתבר שהוא רק מוזיאון קטנטן עם כל מיני אזכורים לעניין הגדול. חצי שעה ויצאנו. משם לאנדרטה בגראונד זירו והמוזי...